יש מומחה לרשתות חברתיות באולם? על התפתחות הרפואה והרשתות החברתיות

בערך בשנת 1005 לספירה, (קצת פחות מאמצע הדרך בין ההתחלה לבינינו) כתב אבו עלי חוסיין אבן עבדאללה אבן סינא (או בקצרה – אבסינה או רק אבן סינא) את "קאנון הרפואה". ארבע עשר כרכים בהם היו ממוינות מחלות, הגורמים להן, תרופות מוכרות, הסבר על מושגים רלוונטיים כגון היגיינה ותיאור צורת הפעולה של איברי הגוף. הקאנון היה בשימוש מזרח תיכוני ואירופאי עד לאזור המאה ה-17. מה שמביא לשתי תובנות עיקריות – הראשונה, שהחוכמה לא נולדה במערב. השניה, כנראה שאבן סינא היה האחרון, או לפחות בין האחרונים, שניתן לומר עליהם שהם ידעו רפואה על בוריה. לא רפואה פנימית, כירורגיה, אונקולוגיה או נוירולוגיה, אלא ממש את כל הרפואה כפי שהייתה ידועה עד אותה עת. ואילו היום אין סיכוי שקיים אדם כזה, היקף הידע וקצב השינויים לא מאפשר למצב הזה להתקיים בעולם הרפואה.

  נזכרתי  בסיפור של אבן סינא כשבקבוצת הטלגרם "אבו עלי אקספרס" [i] ביקש בעלי הקבוצה הצעות לכלי אשר יאפשר לו מצד אחד תקשורת עם כלל המנויים אליה (כ- 27 אלף איש נכון להיום) ומצד שני לא פייסבוק. הוא לא פירט את הסיבה למה לא פייסבוק, אבל ניתן לשער – המידע בפייסבוק לא נשמר אצלו, הוא מוצא את עצמו כפוף להחלטות אלגוריתמים או גורמים עלומים שם שיכולים ללא אזהרה מוקדמת לחסום אותו מאתרו וכן הלאה. אז קודם כל – למי שמחפש סטארט אפ, הנה בעיה שמחפשת פתרון. שנית, המקרה הזה מדגים את בו התפתחו הרשתות החברתיות משנת 0 ועד היום.

   לפני כעשור, בעת הרצאות שדיברו על העידן הנוכחי, הצגנו שקף שהכיל את הלוגואים של הרשתות החברתיות הבולטות באותה העת. הוא נראה כך – רשתות חברתיות ממוקד היו בו את פייסבוק, את מייספייס שהייתה רשת של מוזיקאים, את פליקר ששימשה לשיתוף תמונות וכמובן את יוטיוב ששורדת עד היום ואת וורדפרס, פלטפורמת הבלוגים עליה נכתב גם בלוג זה. לאחר כמה שנים עידכנו את השקף ואז הוא נראה כך: social-media-icons ניתן לראות בו בנוסף את ויקיפדיה, אינסטגרם לתמונות, וימו לשיתוף וידאו, ספוטיפיי ודיזר המוזיקליות, וואטסאפ להודעות מיידיות ועוד ועוד. אבל כיום גם הוא לא מעודכן – חדי העין יכולים לראות שאין בו לא את טינדר – להכרויות, לא את מיוזיקלי – לשיתוף קטעי וידאו קצרים ואלו רק מקצת הרשתות החסרות, כאשר צריך להוסיף עליהן גם את אלו הפופולריות מחוץ לאירופה וארה"ב, לדוגמה ויצ'אט, ויבו וביידו הסיניות שזוכות לעשרות מיליוני סינים (שכנראה לא טועים).

   אולי זה מה שמסמל שבתחום הרשתות החברתיות חצינו כבר את שנת 1005 של אבן סינא. אין שקף אחד שיכול להכיל את כל הרשתות חברתיות, כפי שאין אדם אחד רציני שמבין ברפואה על כל גווניה. הרשתות החברתיות הולכות ומסתעפות – פייסבוק שהייתה החלוצה, שם נרדף לרשת חברתית, הולכת ומאבדת שווי שוק סביב ניסיון כושל להישאר רלוונטית לכל האנשים, בכל התחומים, כל הזמן, כפי שהייתה ב- 2006. מסביבה צומחות עוד ועוד רשתות אשר עונות לצרכים שנהיים ספציפיים יותר ויותר.

   רשת חברתית להכרות – יש, להכרות רצינית יותר – גם יש, לתקשורת ארגונית – יש, לקטעי וידאו יש, לתמונות עם אוזניים של כלבלב – גם יש ואפשר להמשיך עם המשחק הזה בלי סוף (ובדומה לפרדוקס של ראסל שדן בתורת הקבוצות [ii], לתהות מה דינה של רשת שמכילה את כל האנשים שאינם מחוברים לרשת…)

   אחד מהציטוטים המפורסמים שמדגים באופן הטוב ביותר את הפער בין העולם הישן לעולם הרשתי הוא הבקשה של רזי ברקאי בשנת 1996, במסגרת שיחה ברדיו על הסכנות בגלישה באינטרנט, שישיגו לו את "האחראי על האינטרנט". מאז חלפו למעלה מ- 20 שנה ולא רק שאין אחראי אחד על על האינטרנט אלא גם אין אחראי לרשתות חברתיות מסועפות המורכבות ממאות אלפי חברים ואינספור תתי רשתות אשר לא ניתן להתעלם מהן ומהשפעותיהן, ואם עד לפני מספר לא מועט של שנים כדי להיות נוכח ברשת החברתית היה ניתן להסתפק בפרופיל פייסבוק, היום לפרופיל הפייסבוק נוסף חשבון אינסטגרם, ערוץ טלגרם, קבוצת וואטסאפ, שם משתמש בטוויטר והיד עוד נטויה על המקלדת ועל הטלפונים החכמים.

   אלו מכם, חובבי ההיסטוריה של הטכנולוגיה, יכולים למצוא בתהליך שאותו עוברות הרשתות החברתיות, לא רק הקבלה לעולם הרפואה, אלא גם להתפתחות מדורת השבט הטלויזיונית. בשנות ה- 60, עם חדירת מכשירי הטלוויזיה לבתים היא נתפסה כמכשיר המביא לאחווה, תחושת יחד ושבטיות מחודשת, אשר הלכה לאיבוד בעידן אינדיבידואלי. אולם בחלוף השנים עם הפיכתה למוצר זול וריבוי טלוויזיות בבתים היא משולבת בחזרה לניכור והתבודדות. וכך גם הרשתות החברתיות אשר נוצרו במטרה לאחד, מתפצלות יותר ויותר ומחזירות את ההתמודדות עם הניכור לנקודת האפס.

[i] קבוצה העוסקת בניתוח מגמות בעולם הערבי כפי שהן מתבטאות בתקשורת. זו אומנם הערת שוליים אבל זו הזדמנות להמליץ על הקבוצה הזו לכל אזרח, כדרך מהימנה יותר לצריכת חדשות מאשר אלו העוברות דרך הפילטרים של התקשורת הממוסדת

.[ii] פרדוקס מפורסם בתורת הקבוצות במתמטיקה – להרחבה עליו ראו כאן

על הטרדה וטרדות אחרות – איך לא ואיך כן לפעול למען סביבת עבודה בטוחה

   בימים אלו בהם מתברר שהשופטת בדימוס שמינתה פוקס לא מצאה אירועי הטרדה מינית בחברה למרות התלונות שפורסמו בכתבת תחקיר של ערוץ עשר, שווה להסתכל גם על דרך אחרת. לאזלו בוק היה בעבר סמנכ"ל מבצעי האנוש של גוגל (ומחבר הספר המשובח "ללמוד מהטובים ביותר") וכיום מנכ"ל ומייסד של סטארט אפ בתחום משאבי האנוש בשם "הומו" (Humu).

   לפני כשבועיים על רקע השימוע שנערך בארה"ב לשופט קבאנו הוא הוציא מייל לכלל עובדי החברה שלו בו הוא מפרט את האופן בו הוא יתייחס לתלונות על הטרדה בחברה. מצורף המייל בתרגום שלי מתוך עמוד הלינקדאין שלו.

   "בעקבות השימוע שנערך לקבאנו והשיח הלאומי, אני רוצה להבהיר שבראייתי כשמישהו מתלונן על הטרדה או פגיעה מכל סוג שהיא, נקודת המוצא שלי היא להאמין לנפגע. תוקפים סדרתיים מיומנים ב"הליכה על הסף" ("האם הוא התכוון למה שחשבתי שהוא התכוון?") והכחשה ("לא אמרתי את זה")

   לאור זאת ולאור סיבות רבות אחרות, לאנשים שמתלוננים (בין אם מדובר בהטרדה על רקע מגדרי, גזעני או אחר) מגיע שיאמינו להם וכך יהיה בהומו.

   אחד מהמרכיבים היפים של הייעוד והמוצר שלנו הוא שעל ידי יצירת אמון, שקיפות, הגונות והעצמה אנחנו מייצרים עולם של עבודה שהוא פחות נוח לפוגעים, ויוצרים הזדמנויות לצמיחה לאלו שמוכנים ללמוד.

   אבל בתוך הומו, הרף שלנו יהיה גבוה יותר. אין לי ספק שכשנגדל להיות חברה של אלפי עובדים, כנראה שיהיו ביניהם אנשים שיגידו ויעשו פעולות מטומטמות. אם יהיה מדובר בטעות מתוך בורות ולא מתוך כוונה להרע, חייבת להיות דרך ללמידה, פיצוי וסליחה לאלו שמוכנים ללכת בה.

   בכל מקרה, חייב להיות ברור שאנחנו מתחילים בלהאמין לנפגע, כיוון שאנשים בדרך כלל לא משקרים בנושאים האלו, בין אם הם קשורים למגדר, גזע או כל מרכיב אחר שהופך אותנו לבני אדם. להפך, זה דורש אומץ אדיר והסתכנות בבושה המלווה לתקרית ובעימות מול הכוח הפוגע.

   אם מתרחש משהו, ולו הפעוט ביותר, בהומו שמתקשר להטרדה, גזענות, סקסיזם וכד', אנא פנו אלי או אל שותפי באופן מיידי. אני יודע שהמציאות היא שרבים מכם יחוו הטרדות או התנהגות לא נאותה מחוץ להומו. אני מקווה שתמצאו בהומו מקום בטוח ותמיכה גם למקרים אלו. אני כאן בשבילכם בתוך ומחוץ למשרד.

                                                                                          לאזלו. "

   אין הרבה מה לפרש את המייל של לאזלו, כדרכה של מנהיגות איכותית, המילים מדברות בעד עצמן. התשובה לשאלה כיצד יוצרים סביבה בטוחה במקום העבודה היא תשובה מורכבת לבעיה מורכבת, אבל אין צל של ספק שהדרך להתחיל לקיים סביבה כזו היא על ידי הצהרה מנהיגותית ברורה ודוגמה אישית בעקבותיה ולא על ידי שופטת בודקת

עדכון – כפי שנכתב, דו"ח השופטת מצאה ש- "החברה מתנהלת בהתאם להוראות החוק למניעת הטרדה מינית באופן קפדני ויעיל, וכי לא נמצא פגם בהתנהלות החברה ומנהליה בהקשרים האמורים". אז הנה הצעה שיכולה לחסוך שכר של שופטים עתידיים בחקירות מעין אלו – במקום לחקור, ישאל  השופט או השופטת את מנכ"ל החברה האם הוא נהג בהתאם לרוח הכתובה במכתב. אם לא – הנה הפגם.