תקציר הפרקים הקודמים – סטטוסים מצייצים הוא עמוד פייסבוק רחב תפוצה (מעל ל- 700,000 עוקבים) אשר כולל בתוכו פוסטים נבחרים שהתפרסמו בפרופילי פייסבוק שונים. בשבוע שעבר לאחר שהתגלה כי חלק מהסטטוסים המפורסמים באתר מפורסמים בו בתשלום ולא עקב בחירה מושכלת של העורכים, הורידה הנהלת פייסבוק את העמוד בטענה שהוא מפר את כללי השימוש אשר קובעים כי פוסטים ממומנים אמורים להיות מזוהים ככאלו.

1. אם עוד מישהו היה צריך הוכחה לכח התיווך בעידן הנוכחי – סטטוסים מצייצים סיפק אותה. זהו עמוד חסר תוכן מקורי אשר זכה להצלחה אדירה בזכות תיווך מוצלח – העורכים, אבי לן ועדי בנטוב השכילו לבחור עירוב נכון של סטטוסים מצחיקים ("רבים שואלים אותי איך אני מכינה עוגות טבעוניות טעימות כל כך, התשובה היא שאני משקרת ומוסיפה ביצים" תמר שיאון המוכשרת) מרגשים, מעוררי מחשבה ומעוררי פעילות (ניצני המחאה החברתית של 2011 נבטו בסטטוסים על מחיר הקוטג' ובציטוט הקריאה להקים אוהלים ברוטשילד).

2. בעולם עתיר ידע ומשופע באפשרויות ליצירת תכנים והפצתם, תיווך טוב שווה כסף, הרבה כסף. גוגל הבינו את זה ומתקיימים על מודל המאפשר למצוא מידע ממוקד ומועיל בהשקעה מועטה. פייסבוק מאפשר לנו לברור בבליל מידע אינסופי רק את מה שמעניין אותנו. אאוטבריין, הפחות הידועה, מרוויחה הון מיצירת הפניות באתרים תחת הכותרת "כתבות שיעניינו אותך" וגם סטטוסים מצייצים משתתף בחגיגה. כמה סטטוסים הרוויח מהתיווך? כנראה שלא מעט, לפחות לאור הראיונות שהעניק אבי לן בשבוע שעבר בו הוא טען שאומנם לקח זמן למצוא מודל עיסקי מצליח לדף אבל כיום הוא מרוויח הרבה מאוד כסף.

3. אם התיווך נעשה על גבי פלטפורמה מתווכת אחרת – כפי שסטטוסים מצייצים השתמשו בפלטפורמה של פייסבוק – אין סיכוי שפלטפורמת הבסיס לא תגזור על כך קופון. פייסבוק דאגו להבהיר היטב בתנאי השימוש שלהם את העניין וגוגל נאבקת חדשות לבקרים בניסיונות לקדם אתרים ולעבוד על אלגוריתם החיפוש. קרב הענקים האימתני הוא לא על התוכן – אלא על התיווך.

4. מעניין לציין (או במקרה הזה – לצייץ) שהקרב בין פייסבוק לסטטוסים מצייצים מתנהל מעל לראשי יוצרי התוכן. התמורה היחידה שסטטוסים מעניק לכותבים בו היא הקרדיטציה, לא צריך לזלזל בה, היא נותנת מענה לצורך האנושי של כולנו בהכרה, ומאפשרת לאתרים כגון סטטוסים להתקיים – ובכל זאת, קשה להשתחרר מהתחושה שיש כאן סוג חדש של ניצול יוצרי התכנים אשר מתאפשר תודות לריבוי היוצרים והעובדה שלכל אחד יש תחליף זמין.

5. "כתב ההגנה" של אבי לן לטענות נגדו היה פשוט – כולם עושים את זה, לפתע החלו לצוץ ידיעות על שיתופי פעולה עסקיים של ידיעות אחרונות ביצירת כתבות חיוביות בהתאם לנושאי עניין ותשלום. כנראה שהטענה הזו לא תעזור ללן מול הנהלת פייסבוק. היא כן מעוררת מחשבה על המודלים לתקשורת חופשית שקופה ואובייקטיבית בעידן הנוכחי. מסתבר אם כן שגם התקשורת הקלאסית אינה חפה מבעיות, באורח מסוים הפעולה האגרסיבית והתכליתית של פייסבוק מבהירה עד כמה הפיקוח ברשת הדוק יותר מזה שבשוק החופשי.

6. מה הלאה? במעט הימים שעברו מהסגירה הקים לן מחדש את העמוד, כמובן ללא כל החומרים שהיו בו קודם לכן. סביר להניח אם כך שייקח לו זמן להשתקם, מה גם שכך או אחרת הוא יאלץ להגיע להסדר מול הנהלת פייסבוק. לגבי עתיד התקשורת, פרסומות סמויות ומתווכים, ממליץ בכל נקודת מבחן להשתמש בעצה שנתן וויליאם גולדמן ב"כל אנשי הנשיא" (קצת לפני שהוא התפנה לכתוב את הנסיכה הקסומה) – Follow the money…

לקריאה נוספת -בעמוד של נועם מנלה