לאור כל אלו, כיצד אנחנו בכל זאת חווים שינויים כאשר הם כן מתרחשים? התרשים הבא של דאי ווילאמס (1999) – מתאר את מגוון התחושות הבאות לידי ביטוי אצל הפרט כאשר הוא נתקל בשינוי.

תרשים מס' 2: תחושות הפרט בעת שינוי כפונקציה של הזמן החולף

השלבים הראשוניים בחוויות של שינוי קשורים מאוד לאופן בו אנחנו תופסים את השינוי עבורנו – האם הוא נתפס באורח חיובי (קו a) בתרשים או הוא שינוי טראומתי או כזה המשקף אובדן (קו b). בעת שינוי חיובי – השלבים הראשונים הם שלבים של תחושות חיוביות – התרגשות טוטאלית (מי אמר זכיה בלוטו) ומיד לאחר מכן שלב ירח הדבש – השלב שבו הכל נראה טוב, ורוד ויפה – החשיבה היא רק על הטוב הצפוי בנוסף לטוב שכבר קרה (אם נצמד לדוגמת הזכייה בלוטו, הרי לא רק שנהיה עשירים – גם יהיה לנו בית יפה, מכונית מהירה וכרטיסים לתא הכבוד של ברצלונה בקאמפ-נואו). בניגוד לכך – כאשר השינוי הוא טראומתי השלבים הראשונים, באופן ברור, משקפים תחושות שליליות של מצוקה וייאוש – חוסר אמון בכך שאכן המצב השתנה, המלווה על ידי הכחשה או הפחתה בתוצאות השינוי. ("לא קרה כלום… נסתדר ככה").

מרגע זה, בניגוד לצפוי – התחושות הופכות להיות משותפות הן לאירועים אשר נתפסו בתחילה כחיוביים והן לאירועים שליליים. בשני המקרים צפות ועולות מחשבות וחרדות לגבי היכולת שלנו להתמודד עם המצב החדש, להצליח בתפקיד החדש – כבני זוג, כהורים, בעבודה, במעמד החדש. לגבי אירועים שליליים זה ברור, ומי שרוצה דוגמה לפחדים, חששות וחרדות שאוחזים אנשים גם בעקבות אירועי חיים חיוביים לכאורה – מומלץ שיקרא את הכתבה הבאה שהופיעה לפני מספר חודשים במגזין "The Atlantic" תחת הכותרת המעניינת – "הפחדים הכמוסים של הסופר עשירים" ויבין שגם למולטי מיליונרים יש צרות לא קטנות משלהם בייחוד אם הם נהפכו למולטי מיליונרים בין לילה.

בשלב הבא נמצאת פרשת דרכים, והסתעפויותיה השונות מבדילות בין התמודדות מוצלחת עם שינוי לבין משבר מתמשך בעקבותיו. שתי ההסתעפויות התחתונות – פרישה (Quitting) ועזיבה (Letting go) מבטאות חוסר התמודדות עם תוצאות השינוי באמצעות נסיגה ממשית או רגשית מהמצב החדש. לעומת אלו, הקו העליון מבטא את הדרך להתאוששות ולהתמודדות אפקטיבית – היא לא מתרחשת ברגע אחד, אלא בתהליך מתמשך של קבלת המצב החדש ובחינת דרכי ההתמודדות עימו.