פיטורים – כרגיל, ההיי טק הוא קטר שמוביל את המגמות, גם כשהוא נוסע לכיוון פחות טוב, ובהיי טק כמו בהיי טק – כשיש מגמה היא מתבטאת במרבית החברות על פני כלל טווח העיסוקים – והמגמה כרגע היא שמפטרים כמו משוגעים, מה שנקרא, זה מה שהולך כרגע ☹. הפיטורים, צריך להבין, הם הרבה פעמים (וכנראה ברוב הפעמים), ללא קשר לביצועים. נסגרת מחלקה, מופסק פרויקט, יש שינוי ארגוני – התוצר של כל אלו הוא מאסה של אנשים מפוטרים. וכשזה קורה בארצות הברית, זה באופן מיידי, גם אם המחיר הוא להיכנס לתיבת המייל שלך ולגלות שהיא חסומה. לחובבי הז'אנר – סרטון קצר באדיבות הדס אלמוג.

מבחינת מספרים – בארץ עמדנו על כ- 8,000 מפוטרים בהיי טק ב- 2022 (קצב ממוצע של כ 660 בחודש) ואילו ב 2023, אנחנו כבר על קרוב ל- 1600 בחודשיים הראשונים (800 לחודש). בארצות הברית המספרים הם 160,000 ב- 2022 (13 אלף בחודש) ו- 75 אלף עד כה ב- 2023 (38 אלף בחודש, גידול של קרוב לפי שלוש לעומת 2022). חשוב לזכור שהנתונים האלו הם לא לינאריים – אם כן, היה נורא קל לחזות את העתיד… מה שכן, ברור לגמרי שגם אנחנו בתחילת סופו של התהליך וגם אם אנחנו במהלכו – הוא משפיע וימשיך להשפיע בדמות ירידה באלטרנטיבות התעסוקתיות שיש לאנשים וכפועל יוצא מכך על השכר בגיוס. מעבר למספרים בדבר פיטורים מוחלטים, ישנם "פיטורים שקטים" – עצירת גיוסים, אי העלאות שכר, בונוסים מצומצמים יותר וקיטון משמעותי בפעילויות הרווחה (ההפי האוורים, המסיבות והטיולים הגרנדיוזים), והנה לאחר שהפוסט הזה נכתב, יצאה הודעה שאינטל לוקחת צעד אחד קדימה ומורידה שכר באופן רוחבי בחברה

בהקשרי עבודה מרחוק – המטוטלת נעה לכיוון המנוגד מימי הקורונה. ה-"היברדיות" קיימת אבל במידה מצומצמת, בדמות יום עבודה אחד מהבית, כנראה שהלחץ להראות רווחים ועמידה ביעדים בתקופה לא שפוטה בשוק, תורם להתנהגויות שמחזירות תחושה של שליטה לדרגי הניהול. המינון הזה הוא נתון שלא מאפשר מהפכות גדולות בהקשרי שיווי המשקל של מיקום גיאוגרפי של מקום העבודה לעומת הבית. בחיבור לנקודה הקודמת, יש לכך השפעה גדולה מצד אחד על כמה אנשים מוכנים להתפשר על המינון הזה לטובת עבודה כאשר האלטרנטיבות התעסוקתיות יורדות, מצד שני ה"חזרה למשרדים" לא פשוטה בכלל עבור מי שכשגויס עשה חישוב של עבודה מהבית בבחירת מקום המגורים ומרכז החיים, ביחד עם הירידה באלטרנטיבות התעסוקתיות – נוצר סיר לחץ לא פשוט במקום העבודה ובקרב חלק מהעובדים.

AI – או ליתר דיוק Generative AI – יצירת תכנים באמצעות מודלים של אינטליגנציה מלאכותית. "הייפ" מטורף בעקבות שחרורי גירסאות תוכנות הציור (מידג'ורני, סטייבל דיפיוז'ן) והמלל (Chat GPT-3) ובכל בוקר שמפציע נוסף כלי חדש לחלוטין, או כזה שמתבסס על הכלים החדשים ומאפשר יכולות שעד היום נראו דימיוניות. השאלה המרכזית היא מה היכולות של המערכות האלו להחליף משרות/לשבש את השוק (ואיזה שווקים ואיך). השאלה הזו קשורה ליכולות הטכניות של המערכות, כמו גם למודל העסקי מאחוריהן (OPENAI שהיא החברה שעומדת מאחורי הצ'אט צריכה להרוויח ממשהו). יש כמה דוגמאות אנקדוטיות כמו הזינוק החד במניית "באזזפיד" לאחר שהכריזו על הפחתה של כ 12% ממצבת כח האדם בחברה שמתאפשרת באמצעות הכנסה לשימוש של צ'אט, אבל בגלל החדשנות ומשך הזמן הקצר של האירוע עד כה, עוד קשה לייצר כאן מגמה ונתונים אמינים ועקביים (גם כאן, דוגמת "באזזפיד" היא דוגמה טובה- זינוק של 220% תוך יומיים וחצי מאז ירידה של כשלושים אחוזים, אנחנו עדיין בטלטלה).

אינפלציה – האינפלציה, גם ברמה הגלובלית וגם ברמה המקומית היא עדיין גבוהה, יחסית להרגל משנים קודמות, זה נתון שמשפיע על מרכזיות השכר בהחלטות הקריירה. יחד עם זאת, הקשר שלו להחלטות התעסוקה מורכב ולא לינארי. עדיין קיים קושי משמעותי באיוש עבודות קבועות בשכר נמוך – סייעות, גננות וגם צוותי הוראה, סוגיה המתקשרת לעובדה במגזר הציבורי נושאים עיניים כבר מזה זמן רב להסכמי שכר חדשים, ועד שהם לא יחתמו, הקושי הזה צפוי להמשך.

הלא ידוע – משתנה שתמיד מלווה מערכות מורכבות, אבל הוא מתחזק בימים אלו עם השיח הרחב והליכי החקיקה לרפורמה משפטית-משטרית. גם כאן יש הרבה כותרות על צעדים סימבוליים (מכתב ההיי טקיסטיים, הוצאת הכספים של פאפאיה גלובל מישראל) וצעדי מחאה כאלו ואחרים (חסימת קפלן, שלטי תמיכה בדמוקרטיה על בנייני חברות וכד') ועדיין קשה מאוד לתרגם את הצעדים האלו למגמות רחבות היקף המשפיעות על שוק התעסוקה בראייה רחבה, אבל כמובן שאין שום ערבות שאכן כך ימשך בעתיד.

עשו טוב, -Be kind בייחוד בימים אלו, נמשיך לעקוב