דברי פתיחה – אופיר צ'רניאק

אחד מהמוטיבים המרכזיים בסקייפול, הסרט האחרון והמצוין בסדרת סרטי ג׳יימס בונד, הוא פער הדורות המתקיים בימים אלו. דוגמה מרכזית לכך מתרחשת כאשר בונד מוצא את עצמו מונחה על ידי Q, איש הפטנטים הצעיר ממנו בכארבעה עשורים, אשר מסביר לו כי בעזרת מחשב, בעודו יושב בפיג׳מה הוא יכול לגרום יותר נזק מאשר בונד יצליח לבצע במהלך שנה של פעילות שטח. לא זה המקום לגלות את סוף העלילה בסרט, אבל בהחלט ניתן לרמוז כי לפחות לאור התסריט, מוקדם עדיין להכריז על מותם של האמצעים המסורתיים בהם עשה בונד שימוש לאורך חייו.

העיסוק בפער הדורות בסקייפול אינו מקרי. לאורך חמישים שנות סרטי ג׳יימס בונד היה בהם ביטוי לנושאים תרבותיים וחברתיים רלוונטיים לזמנם – המלחמה הקרה, הנשק הגרעיני, הטרור העולמי וכד'. ואכן, פער הדורות מעסיק היום, ייתכן ויותר מאי פעם – מנהלים, פסיכולוגים, הורים, אנשי חינוך וכל מי שנמצא באינטראקציה עם בעלי סמארטפונים, משתמשים ברשתות חברתיות, צופי Youtube ובעצם, את כולם. בהתאם לעיסוק של בונד בשאלת פער הדורות ומידת הרלוונטיות של כליו לעולם של היום, נושא כנס איפ"א השנתי היה יעוץ ארגוני בעידן דיגיטלי וסביבות משתנות.

הרצאת הפתיחה המצוינת של פרופ' שיזף רפאלי נתנה סקירה אנתרופולוגית רחבה ממבט הציפור, על רשתות חברתיות – היקפי השימוש, מנעד העיסוקים והשפעת הטכנולוגיה על הסדרים הקיימים, האופן שבו אנחנו עושים עסקים, מתקשרים, מפתחים ידע ואפילו האופן שבו אנו נהנים. לאחר מכן, בחלוקה למרחבים, ההרצאה הראשונה ומרובת הקהל של ד"ר הדס מינקה ברנד וצוות היועצים הארגוניים מאמ"ן עסקה במנהיגות בעידן הרשתי. ההרצאה סקרה דפוסים שונים של שימוש ברשת – חברתית וטכנולוגית בארגון המודיעיני ותיארה מקומות בהם היא נדרשות ומהותית לעומת מקומות (בעיקר ביחסים הבינאישיים) אשר רצוי שימשיכו להתנהל בדפוסים המסורתיים.

ההרצאה של אבישי לנדאו עסקה בניהול לפי ערכים וטענה לדמיון בהיבטים החשובים לדור ה- Y במקום העבודה לעומת הדורות הקודמים להם. הרצאת המרחבים האחרונה בה נכחתי הייתה של ד"ר ליאת בן דויד, אשר בין קריאות ביניים רבות (מידי), הצליחה להעביר את התובנה הפשוטה שאת הדברים בהם אנחנו מבינים, למדנו בהרבה מקומות שונים. מערכת החינוך היא לא אחד מהם. ואם זה כך אז מה בעצם התפקיד שלה? ההרצאה המסכמת במליאה אתגרה את יכולות הסיכום שלי ולכן היא מסוכמת עד מחציתה (לערך) ובעיקר עסקה בהיבטים הרלוונטיים למחלקות IT בארגונים השונים.

 כשיצאתי בערב מהכנס נזכרתי בזו שאמרה לי שהמילה Wise, נכון יותר אם הייתה נכתבת כ- Whys ואני חשבתי על זה שיכול להיות שאנחנו כבר כותבים על מקלדות יותר מאשר במחברות, משתמשים ברשתות חברתיות ולא במייל (ומי מדבר על דפוס?) וקשה לנו להיות ללא האייפון יותר משעה ביום, אבל עדיין החוכמה המסורתית לא השתנתה עם כל אלו, היא עדיין שמורה יותר למי שמסוגל לשאול את השאלות החכמות ולא לזה שמתיימר לתת את התשובות.

 

פרופ' שיזף רפאלי – נופלים ברשת או נאספים בה?

(שקפי ההרצאה נמצאים באתר – http://rafaeli.net)

הטכנולוגיה משמשת לצרכי תקשורת וחיבור בין אנשים. הפעילות המשמעותית ברשתות החברתיות מחייבת לתת עליה את הדעת על קצבי הצמיחה והמשמעויות. במהלך עשר השנים האחרונות, לדוגמא, אנשים לא באים לרופא על מנת שיאבחן אותם אלא על מנת שיסביר להם על מה שהם מצאו בגוגל. בדור של היום אתה מגיע לרופא אחרי שהתייעצת ברשתות החברתיות. מגוטנברג לצוקרברג. ההשלכות של הדיגטיזציה של מעבר מהדפוס אל המחשב הן כנראה יותר מרחיקות לכת מהמעבר אל הדפוס.

כמה נתונים על התפתחות הרשתות החברתיות – הניצנים הראשונים של רשתות חברתיות בארץ היה "חבר'ה" אם פייסבוק הייתה מדינה היא הייתה המדינה השלישית בגדולה בעולם. יש חמש מאות מיליארד דקות צפיה בפייסבוק מדי חודש. חמש מאות מיליאד צפיות בשנה בדפים של אחרים (על ידי אמריקאים בלבד). עשרים וארבע שעות וידאו מועלות ליו טיוב כלש דקה. 2 מיליארד סרטים נצפים ביו טיוב מדי יום. 4 מיליארד תמונות מאוחסנות בפליקר. ישראל נמצאת במקום הראשון בזמן המושקע בביקור ברשתות חברתיות. נכון ל- 2010 יש 3.3 מיליון משתמשים בפייסבוק (נתון מעודכן ללפני המהפכה הסלולרית).

המחקר של מילגרם על שש דרגות של הפרדה – האדם המרוחק ביותר ממני בכדור הארץ, רחוק ממני בשישה קשרים או פחות מכך. המושג מאז מלווה את תורות הניהול והייעוץ כבר חמישים שנה, אבל בעידן הרשתות החברתיות הוא כבר לא נכון. לפני 4 שנים הממצא ברשתות החברתיות היא הפרדה ממוצעות 5.28 קשרים ותוך שלוש שנים המספר הצטמצם באופן מהותי ל- 4.74 והיום אנחנו עומדים על 4.2 דרגות הפרדה. להתכווצות העולם, יש השלכות רבות – 1 מכל 6 אנשים שהתחתנו בשנה שעברה הכירו לראשונה דרך המדיה החברתית. המשמעות של "חבר" השתנתה ומקבלת מעמד אחר. 95% מהחברות משתמשות בלינקד-אין בגיוס עובדים. "קו"ח מרשימים, אבל מה כתוב עליך בפייסבוק?"

יש צמיחה מגוון רשתות חברתיות לכלל היבטי החיים – רשת לחובבי שתיית אלכוהול, רשת "כמוני" המיועדת למי שחולים במחלות כרוניות ובני משפחותיהם וכמובן שימוש ברשתות לצרכים פוליטיים וחברתיים. יש מגוון וכמות עצומה של רשתות חברתיות. פייסבוק מתחרה ברשתות אחרות כמו טויטר ולינקד-אין. ההנפקה של פייסבוק בשנה שעברה כנראה תשוחזר בהנפקה של טויטר. שלוש מאות מיליון סינים משתמשים ברשת שנקראת QQ. יש רשתות חברתיות שייעודן לשתף ולנהל יצירה של מסמכים כמו Dropbox לדוגמא. רשתות חברתיות שייעודן GPS ושיתופי מיקום. רשתות שמאפשרות לשאול שאלה קבוצת מומחים מוגדרת. רשתות שהעיסוק הוא שיתוף במשחקים, בוידאו, ורשתות שיעודן העיקרי הוא תיאום בין רשתות…

תשע נקודות שמחייבות הסתכלות בהשפעה של רשתות חברתיות על העולם: הטכנולוגיה מערערת, משנה את הסדרים בו נעשית פוליטיקה, רפואה, כלכלה, יחסי הורים ילדים, למידה, יחסי מנהלים ועובדים. במקרה הטוב היא גם מהרהרת, אבל בכל מקרה היא מאתגרת את הסדר הקיים בכמה מימדים – מימד האנונימיות, הזיהוי והפרטיות, כיוון שהיא מייצרת מבנים חברתיים מורכבים. בנוסף עולה שאלת ההשקעה – האם זמן שהושקע בפייסבוק הוא השקעה או בזבוז? שאלת הריכוז – האם הטכנולוגיה משנה את הענף המרכזי עליו עומדים הארגונים? פג תוקפה של הלינאריות – פיחוס, ברשתות חברתיות יש הרבה הזדמנויות לעקוף את הסדר ההירארכי המוכתב לנו – קנייה ישירות מהיצרן. מה יהיה על כל אלו שמתפרנסים מתיווך? שאלת המדידה והספירה – אם אפשר למדוד את הכל ולספור – אחרי מה צריך לעקוב? לאיזה צורך? (כמות לייקים? תמונות נצפות וכד'…). נושא חכמת ההמונים האם אנחנו מבקרים אותו ודוחים אותו או מאמצים אותו? האם זה האספסוף שצריך להזהר ממנו כי הוא טועה ב- Groupthink ועושה לינצ'ים או זה שמאפשר את קיומה של אנציקלופדיה חופשית ועדכנית בכל רגע נתון. מהי המדיניות הארגונית שלנו לגבי חוכמת ההמונים. שאלת המשחוק וההנאה – הגורמים המובילים לכך שאנחנו בפייסבוק הוא ההנאה והמשחוק. האם זה אתי לרתום את נטיית הלב הזו לארגון?

קריקטורת הכלבים שמסתכלים באינטרנט ב- 1993 – "באינטרנט אף אחד לא יודע מי אתה!…" ב- 2010 – "בפייסבוק יש לי 273 חברים שיודעים שאני כלב, השאר יכולים לראות רק את הפרופיל המוגבל שלי…" אנחנו עדיין לא יודעים איך הטכנלוגיה משפיעה על החיים. למה היא נקראת רשת? על שום שהיא משחק חביב ומטרה לבעיטות וחבטות, על שום שהיא רשת של חורים ונקובה ככברה. ברשת יש הרבה התעסקות במדידה וספירה, שאלות של בקרה ופיקוח (waze שומרת את הנתונים על כל מסלול שביצעת), פיחוס. שאלת עומק המידע שקיים ברשתות החברתיות,

ניתוח רשתות משמש באיתור הזדמנויות עסקיות, שימושים מודיעיניים, מציאת עבודה, בירור סטנדרטים, פרסום, יחסי ציבור, פיקוח על עובדים ו-"בלוני ניסוי". הדור שאימץ את הרשתות חברתיות כטבע שני צעיר בעשר שנים מהיושבים באולם (כנראה יותר…). איומים של רשתות חברתיות – פגיעה בפרטיות, פעם על כל מסך בעבודה היה סוליטר, היום זה מסך הבית של פייסבוק. האם הקיום של רשתות חברתיות גוזר מדיניות מיוחדת לגביהן? המושג האמריקאי הוא BYOD – Bring Your Own Device, השאלה של הגדרת מדיניות מקבלת מעמד אחר. המכשיר הוא של האדם, לא של העבודה. זה יוצר חדירות לארגון שלא הייתה לה תקדים. בחברה החרדית – החיבור לאינטרנט הוא תועבה – זה ביטוי למה שמנהלים שאינם חרדים צריכים לחשוב עליו. עיסוק בשאלה מה אמורים לעשות ארגונים – להתיר גישה? לחסום? לעקוב אחר שימוש? כיצד לאכוף את הכללים? משרד החינוך אסר על מורים להיות חברים של תלמידים בפייסבוק – בפועל האיסור הזה לא ממש מועיל. יש ארגונים שהגישה שלהם היא הגנתית – לאסור, לסגור, להכחיש, לטמון את הראש בחול. עד כמה הגישה הזו יכולה להצליח לאורך זמן? גישה התקפית – לרתום את הרשתות החברתיות לצרכי הארגון ומותגיו.

בבליוגרפיה – מחוברים – כריסטאקיס (עברית), הגישה המתטית – ברבראסי, Network and Netplay.   

 

מנהיגות בעידן רשתי – ד"ר הדס מינקה ברנד

מאפייני החשיבה הרשתית – הרשת היא סביבה מבנית המעניקה אילוצים והזדמנויות ליחיד רשתות מקשרות בין שחקנים ובין אשכולות. לרשת חיים משלה – גדולה מסכום קשריה. הקשרים הינם ערוצים להעברת משאבים סמליים וחומריים הקשרים לרוב א-סימטריים. התנהגות השחקנים היא תוצאה של אילוצים מבנים. שחקנים מעצבים את הרשתות שלהם, אך גם מעוצבים על ידן. זיהוי הרשת החזקת תפיסה ויזואלית שלה קריטיים להבנת הארגון.

הווב 2.0 – יושב על הרשת, מעבר מאיטנרקציה של מאחד לרבים לאיטראקציה של מרבים לרבים. חוק מטקלף – ככל שרבים המשתמשים ברשת, עוצמתה עולה. חוק מור – הכפלת קצב עיבוד המידע. נקודת מפנה של גלדוול – מהי אותה הנקודה בה המציאות המתפתחת בעולם הוירטואלי הופכת למציאות בעולם הפיזי. רעיונות השואבים השראה מהחשיבה הרשתית – קשרים חזקים, קשרים חלשים וחורים מבניים. הדבקה "עודד שיעתיקו", שיתוף ולא "שליטה", קצב ההפצה וההתפשטות (חוק מטקלף), חכמת ההמונים, יצרכן – הצרכן היצרן, כוח הקצוות וכח הזנב.

מה המאפיינים שנדרשים מהמפקד על מנת לבצע את משימתו על הצד הטוב ביותר בעידן הרשתי? הארגון הצבאי הוא ארגון הירארכי ריכוזי, אשר נוטה לעבוד בשיטות מסורתיות. שלושה מרחבים לפיקוד בעידן הרשתי –

א.  מרחב המפקד פקוד – לא הרבה השתנה במרחב הזה, הפרט צריך עדיין את תשומת הלב האישית, האחד על האחד. המרחב הזה נשאר מאוד מסורתי וכנראה שיהיה קשה לשנות אותו. לעומת זאת, אין הפרדה בין עולם העבודה לחיים האמיתיים. האם מאשרים חברות למפקד/פקוד בפייסבוק?

ב.  המרחב האורגני – המפקד והמסגרת הכפופה לו. גם בדירקטיבה הזו יש הרבה מקום והשפעה לרשתות המפקד הוא כבר לא האוטוריטה המקצועית הבלעדית. המקצועיות של חייל היא לעיתים רבות רבה יותר מאשר של מפקדו. התפקיד הופך להיות מכווין, מקבל החלטות. לא שולט על הידע ולא המומחה היחיד.

ג. המרחב הרשתי והבין רשתי – חיבורים בין יחידות. המשימות הופכות להיות מורכבות ומסובכות והרבה משימות אי אפשר לזרוק מקצה לקצה. מפקדים מוצאים את עצמם ככינור שני. השינוי העיקרי חל המרחב הזה.

עקרונות הרשתיות הבאים לידי ביטוי בתהליך התכנון האסטרטגי – הידע נמצא בכל מקום ולא בידי המנהיגות הפורמלית. הרחבת הרשת כפעולה פרואקטיבית יוצרת הזדמנויות. שליטה באמצעות מיסוד הרשתיות והבטחת העברת המידע. המשתתפים הם יצרני התוכן, פיתוח הידע ע"י השחקנים. האתגר המרכזי בתהליך התכנון האסטרטגי הוא ליצור תהליך תכנון שיכיל את הידע המצוי בארגון במציאות שבה הארגון נדרש לקבל החלטות.

תהליך השולחנות – מסגרת לתכנון ומימוש המאפשרת ראייה אינטגרטיבית ומעודדת שיתוף ותיאום דרך  שולחן א' – הגדרת היעדים המודיעיניים והתפוקות הנדרשות. שולחן ב' הגדרת היעדים הטכנולוגיים ובניית מפות העשייה. שולחן ג' – כינוסי תוכנית העבודה היחידתיים. השולחנות פתוחים – כל אחד ביחידה יכול להצטרף לתהליך.

שיטת העבודה – מפקדת היחידה מגדירה את המצפן על ידי בחירת הנושאים לשולחנות השונים. ענף תכנון ביחידה מתווה את המסגרת לתהליך. בכל אחד מהשולחנות יש את השתתפות של כל אחד מהגופים. כל שולחן מנוהל על ידי אל"מ ומעלה, נמצאים בו אל"מים עמיתים ואין הירארכיה פנימית בתוך השולחן.

אבולוציית התהליך – שלב א' – ריבוי שולחנות, שולחן לכל פועל ועיסוק רב בפוליטיקה הארגונית. שלב ב' – השולחנות מקבלים שיניים, ראשי השולחנות מקבלים סמכות לקבלת החלטות ולחלוקת משאבים.

יחידה צבאית כסיפור מקרה – הרשת הצבאית היא רשת סגורה – היחידה יצרה מנגנונים טכנולוגיים בדומה לרשת האזרחית לשיתוף בידע. גוגל יחידתי, בלוג יחידתי, פייסבוק יחידתי וכן הלאה. 8200 כיחידה ששמה את עצמה בחזית הטכנולוגיה, סימנה מטרה של לתת למשרתים להרגיש בבית מהבחינה הטכנולוגית. יש את הויקיפדיה האזרחית בתוך היחידה (מורדת Offline). מעבר לזה יש את מערכת Siki מערכת הויקיפדיה היחידתית – מערכים מודיעניים, טכנולוגיים ועד לערכים מנהלתיים. לטענת המרצה, הפחית את הזמן המושקע בתהליך החפיפות. הפייסבוק היחידתי – בעל אפליקציות, סרטונים, כתיבת סטטוסים. משמש לצורך התארגנות יחידתית, הבלוג היחידתי – בלוג מודיעיני, טכנולוגי, בלוג כללי. יוצר מתח של כמה לאפשר לחיילים להרגיש בקדמת הטכנולוגיה. פורומים שונים. בלוג לקורס וכד'.

אתגרים למפקדים – נושא המידור, צנזורה אל מול בקרה עצמית, בקרת פעילות – כמה זה בזבוז זמן וכמה זה השקעה. מייצר מנהיגות אחרת.

מדידה בעידן הרשתי – יחידת המידה שלנו, פריזמת ההסתכלות היא האדם הבודד. שירות הוא תהליך חד צדדי – יש ספק שמספק ולקוח שלוקח. אדון ומשרת. הפרמטר שהכי מנבא נאמנות לקוחות – הוא האם תמליץ לחבריך על המוצר או השירות? המדד הזה מבטא את טשטוש הגבולות. הלקוח מצורף לשרשרת השיווק שלנו. הסקר שבנו למדידת התוצר המודיעיני לא תיאר את המציאות. יצרנו שלושה מדדים שונים – סט המדדים הראשון הוא האינטראקציה – איך מתבצעים הקשרים, תדירותם – כמה דיונים משותפים יש? הסוג השני של מדדים – שיתוף והנגשה – כמה אתה פתוח למערכות, נגיש למידע וכד'. סוג שלישי – מדדים קשיחים אשר בודקים את אפקטיביות התוצר (מספר השימושים למידע מודעיני).

  

מה שחשוב באמת לדור ה- Y – אבישי לנדאו

בחירת הערכים על פי קלפים. המשחק מוציא מאנשים את האמת. איפה הפערים הגדולים בערכים שחשובים לי? האם ערך שאין בו פער מפריע לי לצמצם את הפער בערכים האחרים? הציר האדום הוא הציר הכלכלי פרקטי, הציר השני הוא האתי-מוסרי-חברתי והציר השלישי – הוא הציר החברתי. זיהוי ה- DNA של ארגון או אדם נעשה מהמאקרו למיקרו.

הצורך במשוב תמידי ושאר מאפייני דור ה- Y הם מיתוסים שצריך לנפץ. ההבדלים בינהם לדורות הקודמים זניחים בכל הנוגע לתפיסותיהם ולערכי עבודה. כל הדורות מעדיפים עבודה עם עניין ואתגר לפני שכר ויעזבו את מקום העבודה אם היא לא תהיה מעניינת, אם היחסים יהיו גרועים, או אם לא יהיו אפשרויות פיתוח. רק 5% – 8% יעזבו בגלל כסף כקריטריון ראשון.

 

מגה חיים בעולם סינגולרי – ליאת בן דויד

מה מרגישים כאשר אומרים "טכנולוגיה"? – מסבך את החיים? מייפה אותם? קסם? ישנן שתי אסכולות בהתייחסויות לטכנולוגיה – הראשונה – שמה במרכז את התוצר – מכשירים, ארטיפקטים. אסכולה שניה מתארת את הטכנולוגיה כתהליך – ספירלי, תמידי, ייחודי לאדם אשר באמצעותיו הוא מרחיב את יכולותיו הביולוגיות. יכול לשוט, לטוס, להרחיב את הראייה. הטכנולוגיה עצמה לעיתים קיימת אצל בעלי החיים (למשל נמלה אשר עושה חקלאות) אבל בניגוד לבעלי החיים אצל האדם יש התפתחות מתמדת.

קצב השינוי בעולם במאה השנים האחרונות, מעולם לא היה גבוה כל כך. רוב החללים במלחמת העולם השנייה מתו מזיהום. הטיסה של האחים רייט ארכה כשבע שניות לאורך 3 מטרים בלבד.

סינגולריות – מושג אשר בא מעולם החורים השחורים. הנקודה בקרבת החור השחור אשר ברגע שאנחנו עוברים אותה האקסיומות וחוקי הטבע משתנים ללא הכר. דוגמה לכך היא חומרי הננו – שינוי של תכונות החומר בגודל הננו שלו לעומת גודל גדול יותר. תחום הרובוטיקה (BigDog – רובוט לנשיאת משאות כבדים ועד ללוכדי וירוסים). ביולוגיה מולוקולרית – מתאים רגילים לתאי גזע – תאי העובר הראשוניים אשר מהם ניתן לפתח כל סוג של תא (רקמות, דם וכד') ובחזרה. את הקצב הסינגולרי רואים בכלל תחומי החיים פרט לשניים – ההתמודדות הרגשית – תוחלת החיים עולה מאוד, איך מתמודדים איתה בהיבט הרגשי – זוגיות ארוכה יותר, חיי פנאי וכד' תחום נוסף שכמעט לא השתנה הוא החינוך. כיתות נראות אותו הדבר. מורה מלפני מאה שנה, נכנס לכיתה מאוד דומה היום. (דו"ח מכון טאוב). דרושה תפיסה אחרת של עולם החינוך. יש התחלות לכך בעולם המערבי המודרני אבל זו בעיה המאפיינת את כלל העולם המערבי.

כדי לחשוב מחוץ לקופסה בהיבט מערכות החינוך, צריך קודם כל להכיר את הקופסה – מהן הנחות היסוד ולאן אנחנו רוצים להגיע. כל מערכות החינוך הפורמליות הוקמו בעקבות המהפכה התעשייתית על מנת לספק פועלים לתעשיה. כך נבנו מערכות החינוך – כפסי ייצור. מהי מטרת החינוך? הקניית ידע, הכשרת אזרחי העתיד, פיתוח מיומנויות חשיבה ועשיה, אינדוקטריניזציה של ערכי החברה.

החינוך היום אמור לפתח יצירה של התנסויות מתפתחות (אבולוציה) ומכוננות (רבולוציה) בתהליך החינוכי. את זה אנחנו לא עושים מספיק. השילוב של השניים הוא קריטי. בניית תהליכים מתפתחים – קונסטרוקטיביזם – מה אני מבין היטב? איך הגעתי להבנה הזו? איך אני יודע שאני מבין את זה? מה אני עוד רוצה להבין על הדבר הזה? ברוב המקרים מה שאנחנו מבינים היטב לא קשור למה שלמדנו בבית הספר. אנחנו מגיעים להבנה על ידי התנסויות, מבינים שהגענו להבנה באמצעות משוב ותמיד יש עוד משהו שאנחנו רוצים להבין באותו התחום. הבנה היא יכולת לעשייה גמישה – יישום של ידע, מיומנויות ותפיסות וליישם אותם בסיטואציות חדשות. ב. מחוויות מפתח לנקודת מפנה – יצירת חוויות מכוננות.

 

להיות מנהיג דיגיטלי – פרופסור ישע סיוון

העולם הטכנולוגי מפסיק להיות עולם טכנולוגי ומתחיל עולם חדש שנקרא עולם טכנולוגי עסקי בעל השפעה על הארגון. פעם הטכנולוגיה הייתה אמצעי להשגת מטרות הארגון, ואילו היום היא המהות עצמה של הארגון. מנהלי ה- IT מוחלפים באנשי עסקים.

עשר הנקודות המבטאות רעיונות מכוננים בהשפעה של טכנולוגיה על ארגון.

כל ארגון עובר את המעגל האסטרטגי הוא צריך לפתח אסטרטגיה עיסקית – להסתכל מה קורה בחוץ, מה קורה בפנים ולהחליט מה הוא רוצה לעשות, לבצע ולעשות על כך פיקוח ובקרה. ההשפעה של מערכות המידע על התכנון האסטרטגי. בתחילה המערכות שימשו רק לתכנון ובקרה ובשנים האחרונות חלחלה ההבנה שנושא הטכנולוגיה רלוונטי בכל השלבים של המעגל האסטרטגי. נוקיה למשל פספסה את ההתקדמות הטכנולוגית של המתחרות.

2. טכנולוגיה היא לא רק מכשיר לבצע את התהליכים העסקיים הקיימים בארגון. להפך טכנולוגיה היא מכשיר ליצירת החדשנות בארגון. מה שמאפיין היום ארגונים מודרניים היא היכולת שלהם לבצע את מעגל החדשנות באפקטיביות גבוהה – מדידת המצב הנוכחי, ביצוע אקספירמנטציה, לאחר מכן שיתוף אפקטיבי ואז חזרה בכל הארגון. הטענה היא שכאשר ארגונים מגיעים ליכולת הזו של ניהול חדשנות הם הופכים להיות ארגונים מנצחים.

3. שימוש בענן

4. אחת הבעיות בתחום הטכנולוגיה היא חוסר היכולת לדבר עליה במונחים שכלל האנשים יבינו. צריך לדבר בשפה שגם הסבתא תבין.

5.שימוש בכסף ככלי לשינוי התנהגות.

6. לנתק את הנתונים מהאפליקציות